החלטה בתיק בש"א 5175/07

1.       לפניי בקשה להמציא את ההודעה לצד שלישי אשר הגישה המבקשת כלפי המשיבים 1-4 אל מקום מושבם ברומניה.

2.       המשיבים הפורמאליים הגישו כנגד המבקשת וכנגד צדדים נוספים תביעה, שבה התבקש בית-המשפט להצהיר, כי לא נחתמה עם המשיבים הפורמאליים עסקה, שמטרתה להעניק למבקשת זכות של חכירה מתחדשת עד עולם החל מהתקופה המסתיימת בשנים 2050-2051, בקרקעות שבבעלות הפטריארכיה והמוחכרות לקרן הקיימת לישראל.

3.       המבקשת הגישה כתב הגנה וכן הודעה לצדדים שלישיים, בינהם המשיבים 1-4 לבקשה זו (להלן: " המשיבים"). על פי הנטען בהודעה לצד שלישי ובבקשה זו, המשיב 1 היה במועדים הרלוונטיים לתובענה אזרח ותושב ישראל, אשר ניהל קשרים הדוקים עם התובעים, היה שותף לעסקה נשוא התובענה, וקיבל לידיו סכום מתוך כספי העסקה. המשיבה 2 הנה חברתו לחיים של המשיב 1 ואם שני ילדיו, אשר הודתה, כי המשיב 1 העביר אל חשבון בנק המתנהל על שמה חלק מהסכום שקיבל. המשיבות 3-4 הנן חברות המאוגדות ברומניה ומצויות בשליטתם ובבעלותם הבלעדית, במישרין או בעקיפין, של המשיב 1 או של המשיבה 2.

4.       ביסוד ההודעה לצד שלישי טוענת המבקשת, כי על המשיבים לפצותה או לשפותה בגין כל הפסד כספי או נזק שייגרמו לה, היה ותתקבל נגדה התביעה, או בכל מקרה שבו תצטרך המבקשת לשאת בנזקים או בהפסדים הכרוכים עם הפרשה נשוא התביעה. כמו כן טוענת המבקשת, כי המשיב 1 היה שותף למעשי התרמית, הזיוף וההונאה ולמצגי השווא, ובנוסף קיבל לידיו כספים שהוצאו בתרמית או במצגי שווא מן המבקשת. בכך עוול המשיב כלפי עוולה של גזל, והוא חייב בהשבת מלוא הכספים שהוצאו מידיה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. המשיבות 2-4 קיבלו לידיהן כספים שהוצאו בתרמית או במצגי שווא מן המבקשת, ובכך עוולו כלפיה עוולה של גזל, והן חייבות בהשבת הכספים שקיבל המשיב 1 מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. עוד נטען, כי המשיבות 3-4 משמשות כמכשיר להסתרת כספים ורכוש של המשיבים 1-2, ויש להרים כלפיהן את מסך ההתאגדות.

5.       לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר התומך בה החלטתי להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת למשיבים 1-3.

6.        טענות המבקשת כלפי המשיבים 1-3, שאומתו בתצהיר, מקימות, לכאורה, למבקשת עילת תביעה כנגדם. שונים הם פני הדברים לגבי המשיבה 4, שכן להבדיל מהמסמכים המצורפים לבקשה, המלמדים, כי המשיבים 1-2 השקיעו במשיבה 3 והנם שותפים ומנהלים בה, לא צורף כל מסמך הקושר את המשיבה 4 למי מהמשיבים 1-2, והדברים אף אינם עולים מהצהרותיהם של המשיבים 1-2, כפי שנגבו במסגרת הליך של חיקור דין שבוצע ברומניה (נספח ה' לבקשה). כל שנאמר בתצהיר התומך בבקשה, הוא, כי "מחקירה שערכה הימנותא עולה שקורל היא חברה בבעלות חימנז ובשליטתה שכתובתה הרשומה היא בנכס שבבעלות זיסמן ו/או חינמז ו/או גלובוס", אולם לתצהיר לא צורפה כל ראיה התומכת בטענה זו. לפיכך לא מצאתי כי מתקיימת עילת תביעה גם כלפי המשיבה 4.

7.        המשיבים 1-3 עונים, לכאורה, על אמות המידה הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי לעניין המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. לו ישבו המשיבים בארץ, היה בית המשפט מוסמך לכאורה לברר את ההודעה לצד שלישי נגדם והיה נכון לבררה יחד עם התביעה העיקרית. בכך לכאורה די על מנת שייחשבו כ"בעל דין דרוש, או בעל דין נכון בתובענה, שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר", כאמור בתקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו: רע"א 5150/02 וינברג נ' ביילס, פ"ד נח(2), 205).

8.        המשיבים 1-3 מקיימים לכאורה גם את דרישת תקנה 500(7), שעניינה מעשים ומחדלים שנעשו בתחום המדינה, שכן המעשה או המחדל, שהצמיחו, כך על פי הנטען, את טובות ההנאה שקיבלו המשיבים 1-3, אירעו בישראל.

9.        נוכח האמור לעיל, אני נעתר לבקשה.

           ההודעה לצד שלישי והחלטה זו תומצאנה למשיבים על-ידי המבקשת, בהתאם לתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975 או במישרין.

           בתצהיר התומך בבקשה לא הונחה תשתית, המלמדת כי המשיבים שולטים בשפה העברית, ועל כן יומצאו להם המסמכים האמורים כשהם מתורגמים לשפה האנגלית.

           ב"כ המבקשת ימציא לתיק בית-המשפט את אישור המסירה למשיבים תוך 60 יום מהיום. על המשיבים להגיש כתב הגנה תוך 60 יום מקבלת ההודעה לצד שלישי והחלטה זו לידיהן.

ניתנה היום ד' באייר, תשס"ז (22 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ המבקשת והמשיבים הפורמאליים.